מעצר ימים, הוא מעצר שנקבע על ידי בית המשפט, שתכליתו היא ביצוע הליכי חקירה בצורה יעילה, ולעיתים כדי להגן על הציבור או על מתלונן. מעצר ימים, נדון עוד לפני הגשת כתב אישום נגד חשוד בעבירה. חשוב גם להבהיר, כי מעצר ימים הוא מעצר שיכול להסתיים בלא כלום, כאשר המשטרה מבצעת חקירה ומבינה כי החשוד המסוים שנעצר למספר ימים, בכלל לא קשור לאירוע פלילי. לעומת זאת, מעצר ימים יכול להיות מוארך עד להגשת כתב אישום.
במאמר זה, מצאנו לנכון לאסוף מספר שאלות שכיחות הנוגעות להליכי מעצר בכלל ומעצר ימים בפרט, ולהשיב עליהן. כל זאת – על מנת להעניק לכם מידע איכותי בתחום. נעיר כי אין במאמר כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין פלילי בעל ניסיון.
איזה חוק מסדיר את דיני המעצר במדינת ישראל?
בישראל, קיים חוק אחד שעוסק בכל דיני המעצרים. החוק הזה נקרא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו–1996 (להלן: "חוק המעצרים"). החוק עוסק בכל סוגי המעצר, לרבות מעצר ימים, סמכויות מעצר של שוטרים ומעצר עד תום הליכים.
האם כדאי להיות מיוצג על ידי עורך דין במעצר ימים?
התשובה היא בוודאי! לא רק בשלב מעצר ימים, אלא כבר בעת המעצר הראשוני על ידי המשטרה, ובתחילת החקירה הפלילית, חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי. חשוב להעיר, כי חוקר המשטרה חייב להזהיר חשוד לפני חקירה, כי הוא זכאי להיעזר בעורך דין פלילי. לכן, כבר בשלב הראשוני יש ליצור קשר עם עורך דין פלילי, לייעוץ – אפילו טלפוני – אם התנאים לא מאפשרים את הגעת עורך הדין לתחנה. ייעוץ משפטי הוא קריטי, במיוחד בשלב הראשוני, שכן ייעוץ נכון, יכול להיות ההבדל בין מעצר וכתב אישום והרשעה, לבין שחרור מהיר ממעצר.
כמה זמן מעצר ימים יכול להימשך?
קודם כל, הבסיס למעצר הוא סמכות של שוטר. דהיינו, לשוטר יש סמכות לבצע מעצר של חשוד, בין אם בעבירה חמורה מסוג פשע ובין אם בכל עבירה שהיא בת מעצר (עוון ופשע), למשך 24 שעות. אך עוד לפני הפעלה של סמכות מעצר, חשוב להבהיר כי חוק המעצרים וגם הפסיקה בישראל, קובעים כי תמיד יש להעדיף את סמכות העיכוב, שמוגבלת לשלוש שעות, וניתן להאריכה בעוד שלוש שעות. עיכוב, מאפשר לשוטר לעכב אדם בתחנת המשטרה וגם לחקור אותו, מבלי להשתמש בכוח.
לאחר מכן, לבית המשפט יש סמכות להורות על מעצר, לתקופה כוללת של 30 ימים, שתכלול תקופות קצובות של 15 ימים בכל פעם. לצורך מעצר ימים, נדרש מהמקרה הספציפי לעמוד בעילות הקבועות בחוק המעצרים. על כך – נפרט בהמשך.
מהי הצהרת תובע?
ישנם מקרים שבהם אדם עצור במעצר ימים, אבל המדינה מבקשת להעמידו לדין. במקביל, כאשר מבקשים להעמיד אדם לדין ולהגיש נגדו כתב אישום, אזי יש למדינה אפשרות לבקש לעצור אדם עד לתום ההליכים. במקרים כאלו, המדינה יכולה להגיש הצהרת תובע, ובכך לבקש מבית המשפט שדן בהליך מעצר הימים – להאריך את המעצר לתקופה קצרה, עד להגשת כתב האישום.
חשוב להעיר כי מעצר עד תום ההליכים, מוגש לערכאה שבה דנים בתיק הפלילי העיקרי (לא בפני אותו שופט). זאת להבדיל מתיק מעצר ימים, שתמיד נדון בבית משפט השלום.
מהן עילות למעצר ימים?
חוק המעצרים מאפשר מעצר ימים, במקרים שבהם יש חשד לביצוע עבירה, או להשפעה על עדים או שיבוש הליכי משפט או חקירה, או לסכנה לציבור ולביטחון המדינה. לצד כל אלו, חוק המעצרים קובע כי על בית המשפט לבחון תמיד אפשרות לשחרר חשוד בערובה, לרבות ערובה כספית. בכך נעשה איזון בין זכות החשוד לחירות, לבין החובה לבצע חקירה פלילית ראויה וכן הצורך להגן על הציבור או על עדים.
אם שחררו אותי ולא הייתה הצדקה לעצור אותי – אני יכול לקבל פיצוי?
התשובה היא כן! חוק המעצרים מאפשר קבלת פיצוי במסגרת הליך המעצר, כלומר – במסגרת החלטת השחרור, ניתן לעתור בעל פה או בכתב, לפיצוי יומי בגין מעצר מיותר. אגב, במקביל, יכול אדם שנעצר שלא לצורך, להגיש תביעה נזיקית–כספית נגד המשטרה, בנוסף לפיצויים שיכולים להיפסק עקב הליך מעצר. חשוב להעיר כי מדובר במקרים מעטים.
לסיכום:
במאמר זה אספנו שאלות שכיחות הנוגעות למעצר בכלל ומעצר ימים בפרט. נתנו תשובות מפורטות, אשר מבוססות על ניסיון רב בתחום הפלילי. את המאמר נסיים בהמלצה אחת – תמיד להיעזר בעורך דין פלילי, עוד לפני מעצר הימים, דהיינו – כבר בשלב המעצר והחקירה המשטרתית. כפי שציינו, לעיתים סיוע משפטי כבר בשלב הזה, יכול להיות ההבדל בין מעצר וכתב אישום, לבין שחרור מהיר.
