כל אדם סביר מן היישוב, השומע באוזנו את המונח "סחיטה", מבין מהי המשמעות שלה – איום על אדם אחר לבצע פעולה מסוימת. אך מבחינה משפטית, המונח "סחיטה" מורכב ומשלב מספר עבירות פליליות מסוגים שונים. נשאלת השאלה: מהי "סחיטה" ומהי המשמעות המשפטית שלה? על כך, במאמר הבא.
אילו עבירות "סחיטה" ישנן?
"חוק העונשין", תשל"ז- 1977, קובע מספר עבירות שהמונח "סחיטה" מופיע בהן, בין אם במפורש ובין אם במשתמע. הבסיס למונח סחיטה מתבטא בעבירת האיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. בנוסף, סחיטה מופיעה כעבירה פלילית בהתאם לסעיף 428 לחוק העונשין, אך אין מדובר ב"סחיטה" כלשונה, אלא בעבירה של סחיטה באיומים.
כמו כן, עבירה נוספת שהמונח "סחיטה" רלוונטי לגביה, היא עבירה בהתאם לסעיף 430 לחוק העונשין, המטילה איסור על נטילת נכס לשם ביצוע סחיטה. העבירה האחרונה המוכרת לא רק בהקשר לדין הפלילי, היא עבירה העושק, בהתאם לסעיף 431 לחוק העונשין. על כל העבירות הללו, נרחב להלן.
איומים:
כאמור, סעיף 192 לחוק העונשין קובע, כי מי שמאיים על אדם אחר בכל צורה (לדוגמא: בעל פה, בסימן, או באלימות פיזית), על מנת להפחיד את אותו מאוים או כדי להטרידו, עובר עבירה פלילית, שעונשה עומד על שלוש שנות מאסר. האיומים צריכים להיות אפקטיביים ומוחשיים. לעיתים, גם התנהגות עקיפה יכולה לעלות בקנה אחד עם עבירת האיומים. דוגמא לכך, היא איומים על קרוב משפחה, במטרה להשפיע על קרוב אחר לעשות דבר מה.
סחיטה באיומים:
סעיף 428 לחוק העונשין קובע איסור על "סחיטה באיומים". כלומר, מי שמאיים על אדם אחר בכתב או בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה בו או בקרוב של אותו אדם, לרבות – בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, כל זאת על מנת למנוע מהנסחט לעשות דבר מה או למנוע ממנו לעשותו, מבצע למעשה עבירה של סחיטה באיומים, שדינה עומד על שבע שנות מאסר.
דוגמא לסחיטה באיומים, היא לכתוב גרפיטי על פתח ביתו של אדם מסוים, כדי להלך עליו אימים שלא להחליט החלטה מסוימת. דוגמא אחרת, היא לאיים על אדם להימנע מעשיית מעשה, שאם לא כן, תפורסמנה תמונות עירום שלו (אגב, הדוגמאות מבוססות על מקרים אמתיים).
נטילת נכס לשם סחיטה:
נראה שהאח החורג של עבירת הסחיטה באיומים מצוי בסעיף 430 לחוק העונשין, המגדיר איסור על נטילת נכס לשם סחיטה. במה אמורים הדברים? החוק קובע כי מי שלוקח נכס מאדם אחר, ללא הסכמתו או שלא כדין, רק כדי למנוע מבעל הנכס לחתום על דבר מה או להניע אותו לעשות או לא לעשות דבר מה, מבצע עבירה של נטילת נכס, לשם סחיטה. מדובר בעבירה אומנם חמורה פחות, אך עדיין עסקינן בעבירה שעונשה עומד על שנת מאסר אחת. דוגמא לעבירה כזו, היא מקרה שאדם לוקח מאדם אחר את רכבו שלא כדין, כדי להבהיר לו שעד אשר הוא לא ייעשה דבר מה, הרכב לא יוחזר אליו.
"עושק":
המונח עושק מוזכר רבות גם בחוקים אזרחיים רבים, כמו לדוגמא: בתחום דיני הצוואות, תחום דיני החוזים ועוד. בדין האזרחי, עושק עלול להוות עילה לביטול התחייבות מסוימת שנטל על עצמו אדם. אך מהו למעשה עושק במובן הפלילי?
סעיף 431 לחוק העונשין קובע, כי עושק הוא ניצול מצוקה או חולשה (גופנית או שכלית) או ניצול של חוסר ניסיון או קלות דעת של אדם אחר והכל על מנת לקבל דבר מה שלא מגיע (למבצע העבירה), או כדי לקבל תמורה קיצונית או לא סבירה בעליל.
דוגמא לעושק יכולה להיות בסיטואציה, שבה בעל המכולת מוכר לילד מוצר, שערכו עומד על מספר שקלים בודדים, במחיר מופרז וקיצוני, שכל אדם סביר לא היה מסכים לשלם. אך במקרה זה, אותו מוכר ינצל את קלות הדעת ואת חוסר הניסיון של אותו ילד, כדי "לעשוק אותו" ולמעשה לגבות ממנו מחיר לא סביר בעליל. דוגמא אחרת לעושק, יכולה לבוא לידי ביטוי בניצול של אדם מבוגר ורכישת אמונו, והכל לשם גניבת כספים מחשבונו הפרטי. העונש על עבירת עושק עומד על שלוש שנות מאסר.
"נחקרתי בגין סחיטה באיומים – מה אפשר לעשות?"
עבירות סחיטה, על כל גווניהן, הן עבירות חמורות מאוד ולכן חשוב מאוד להיעזר בעורך דין פלילי מנוסה. כך שאם זומנתם לחקירה או נעצרת בחשד לביצוע עבירת סחיטה מכל סוג, עוד בטרם תחילתה של חקירה פלילית כדאי מאוד לקבל ייעוץ ולו טלפוני מעורך דין. למשרדנו ניסיון רב בייצוג וזיכוי נאשמים בגין עבירות סחיטה ואף בביטול כתבי אישום לאחר שימוע.
