קבלת דבר במרמה

קבלת דבר במרמה

עבירות מרמה הינן שם כולל לעבירות גניבה "מתוחכמות יותר", אשר קבועות כולן בקודקס הפלילי של המשפט הישראלי, שהוא חוק העונשין, התשל"ז–1977, (להלן: "חוק העונשין"). עבירות מרמה – קבועות כולן בסימן ו' של פרק י"א, בחוק העונשין.

כאמור, אלו עבירות הנחשבות מעין "תת משפחה" לעבירות גניבה, אך יש בהן מידת תחכום שיכולה להתבטא במגוון אופנים. במאמר שלהלן נסביר מהי עבירת קבלת דבר במרמה, מהי הענישה בגינה וכן מהן דרכי ההתמודדות הרצויות, בעת הגשת כתב אישום בגין עבירת מרמה.

אין במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין פלילי המתמחה בעבירות מרמה והונאה, שכן מטרת המאמר היא לסקור את הנושא באופן כללי בלבד.

"קבלת דבר במרמה" להלכה ולמעשה:

עבירת "קבלת דבר במרמה" קבועה בסעיף 415 לחוק העונשין. כדי לנתח את היסודות של עבירה זו, יש להיעזר בסעיף 414 לחוק העונשין, המגדיר את יסודות המרמה וקבלת דבר במרמה. העבירה כוללת מספר יסודות עובדתיים: היסוד ראשון הוא יסוד ה"קבלה". דהיינו, יש להראות שפלוני קיבל דבר מה, כתוצאה מהמרמה.

היסוד השני הוא "הדבר" זהו בעצם יסוד נסיבתי, משום ש"הדבר" יכול להתבטא בשטר כסף או בהנאה אחרת.

היסוד האחרון לשם הוכחת העבירה, הוא יסוד המרמה, שהוא סוג של הטעיה או שימוש בהונאה לשם קבלת דבר מה. במילים אחרות, את המונח מרמה – חוק העונשין מגדיר כטענה עובדתית המבוצעת בעבר או בהווה או בעתיד, בעל פה או בכתב או בהתנהגות, כאשר טוען הטענה מודע להיותה שקרית, או לפחות מאמין שהיא אינה אמת.

זאת ועוד, העבירה של קבלת דבר במרמה היא עבירה תוצאתית. דהיינו, עבירה שלצורך גיבושה יש צורך בהתקיימותה של תוצאה מסוימת. במילים אחרות, יש להראות כי דרך הפעולה שאותה ביצע הנאשם כדי להשיג דבר מה, באה לעולם כתוצאה ממרמה. בהתאמה, הואיל ועבירת קבלת דבר במרמה היא עבירה תוצאתית, הרי שיש להראות קשר סיבתי בין התוצאה לבין היסוד העובדתי (כלומר – הקבלה והדבר).

נעיר כי לשם הוכחת אשמה בגין עבירה של קבלת דבר במרמה, יש להראות גם יסוד נפשי. יסוד נפשי בא לידי ביטוי במודעותו של מבצע העבירה, לרכיבים העובדתיים של העבירה, כפי שסקרנו לעיל.

הענישה בגין עבירה של קבלת דבר במרמה:

ככלל, חוק העונשין קובע כי העונש על עבירת קבלת דבר במרמה, עומד על עד 3 שנות מאסר. עם זאת, כאשר העבירה נעשית בנסיבות מחמירות, העונש יהיה חמור יותר ויעמוד על עד 5 שנות מאסר. אגב, בניגוד לעבירות פליליות אחרות, "נסיבות מחמירות" שבהן מתבצעת עבירה של קבלת דבר במרמה, אינן מוגדרות בסעיף 415 לחוק העונשין, אלא שהמונח "בנסיבות מחמירות" התפתח עם השנים בפסיקה של בתי המשפט.

לדוגמא – מקרים המוגדים כנסיבות מחמירות, הם כאשר ביצוע המרמה היה תוך כדי ניצול מעמד הרמאי (לדוגמא – עורך דין שמרמה לקוח או כל בעל מקצוע חופשי). נסיבה מחמירה יכולה גם להתבטא בכך שהעבירה נעשית בסמוך או תוך כדי עבירה נוספת (לדוגמא – זיוף של מסמך לטובת קיום מצג שווא). נסיבה מחמירה במסגרת העבירה, גם באה לידי ביטוי כאשר העבירה נעשית כלפי הרבה אנשים (לדוגמא – המקרה של הבנק למסחר).

ניתן להבחין כי שיקול דעתו של בית המשפט בעניין עבירה זו רחב וזאת בשל יכולתו להחמיר את עונשו של הנאשם, בעת שנסיבות המקרה מראות על ביצוע העבירה בנסיבות מחמירות. בנוסף על השיקול הרחב המוזכר, עונש נוסף שבית המשפט יכול להטיל על עבירה של קבלת דבר במרמה, הוא קנס כספי משמעותי. דווקא בעבירות מרמה, החזרת כספים לקורבן, היא בעלת משמעות רבה.

התמודדות עם כתב אישום בגין קבלת דבר במרמה:

ראשית, חשוב לזכור כי עבירה של קבלת דבר במרמה היא עבירה פלילית, על כל המשתמע מכך. דהיינו – העונש בגינה עשוי לגרום לשלילת חירותו של האדם. בנוסף, הואיל ולא פעם מדובר בעבירה הנעשית במודע, תוך שימוש בהסוואה ותחכום וכן תוך פגיעה בקורבן תמים, אזי בתי המשפט נוטים לגנות מעשים אלו ולהחמיר בענישה. לכן, ההתייחסות לעבירות אלו מצריכה היוועצות בעורך דין מנוסה המתמחה בעבירות הונאה ומרמה, אשר יוכל לסייע במהלך החקירה הפלילית והתמודדות בהליך הפלילי בכללותו.

סיכום:

עבירות מרמה ובפרט קבלת דבר במרמה, הן עבירות שלא תמיד קל להוכיח, בשל מורכבותן ותחכומן. בהתאמה, קיימת גם חשיבות רבה לנסיבות העבירה. במידה וזומנתם לחקירה פלילית או הוגש נגדכם כתב אישום בגין העבירה, רצוי לפנות לעו"ד פלילי.

השאר תגובה

דילוג לתוכן