עריק

עריק

המערכת הצבאית היא אחת המערכות הדומיננטיות הקיימות במדינת ישראל וזאת בשל מחויבותם של אזרחי המדינה לשרת בצבא ההגנה לישראל. בהתאמה, שירות החובה בצה"ל מבוסס על חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: "חוק השירות"). מכאן, במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק בעבירת "עריקות". תחילה, נסביר על המושג "עריק", מהי משמעותו ומי ייחשב כעריק בהתאם להוראות הדין. בהמשך, נציג את מערכת המשפט הצבאית והערכאה הדנה בנושא העריקות וכן את סעיפי החוק וההבדלים בין סוגי עריקות.

כל זאת, לידיעתכם/ן ונוחיותכם/ן, הגולשים והגולשות כדלקמן:

עבירת העריקות הצבאית:

תחילה, חשוב להבהיר כי עריקות היא נטישה או אי הגעה של אדם, לגוף כלשהו, שאליו יש לו חוב אמונים או אחריות. עבירת עריקות היא העבירה הנושאת את ההשלכות הכבדות ביותר מבין עבירות "היעדר מן השירות". חוק השירות קובע כי על כל אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו 18 שנים, חלה החובה להתייצב לשירות צבאי בצה"ל, בהתאם לצו התייצבות לשירות צבאי סדיר שיישלח אליו. כמובן שאדם שניתן לו פטור משירות צבאי, לא יתבקש כלל להתייצב בלשכת הגיוס.

למעשה, עבירת עריקות מתחלקת למספר אופנים שבהם ניתן לערוק. העריקות המוכרת לכולנו, היא אי התייצבות בלשכת הגיוס לפי צו התייצבות הנשלח מראש. פעולה זו נחשבת לעבירה על פי חוק שירות הביטחון והסמכות לדון בה היא של בית הדין הצבאי, שעליו נרחיב בהמשך המאמר.

מי הוא עריק?

כל חייל הממלא את שירות החובה בצה"ל וכן אדם המגיע למלא את שירותי המילואים שלו, ייחשב כעריק, אם יענה על הגדרת עבירת העריקות. גם עובד אזרח צה"ל ייחשב ככזה. עבירת העריקות קבועה בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, שלפיו, כל חייל העונה להגדרה של חייל לפי סעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי, חייב להתייצב במקום שנקבע לו. לכן, מי שנעדר משירות סדיר, או לחילופין, מהתייצבות למילואים, ללא אישור לכך, יכול למצוא עצמו במעצר כשהוא מואשם בעבירה של היעדרות מן השירות.

כאמור, סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, מסדיר את התייצבותם של חיילים המיועדים לשירות ביטחון. לפיכך, במקרה של היעדרות, תוכל הפרקליטות הצבאית להגיש כתב אישום על עבירה של עריקה, שעונשה הקבוע בחוק, עומד על עד 15 שנות מאסר וכן רישום פלילי.

סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, מסדיר את התייצבותם של חיילים, או לחילופין, משרתים במילואים, במקום שבו נקבעה להם חובת התייצבות בצו. היעדרות מהמקום שבו עליהם להתייצב, תיחשב כעבירת היעדרות משירות שלא ברשות, שעונשה קבוע בחוק ועומד על עד 3 שנות מאסר וכן רישום פלילי.

עבירת ההיעדרות משירות צבאי והשוני הקיים:

למעשה, המרכיב העיקרי בעבירת ההיעדרות משירות, הוא זמן ההיעדרות. מכיוון שעבירת העריקות הינה "עבירה נמשכת" (דהיינו – עבירה שפשוט מתחדשת מידי יום), נראה כי את השוני החל על מהות העבירה ומתן גזר הדין, יש לבחון בהתאם לפרק הזמן שבו ערק מבצע עבירה.

*נפקדות עד 24 שעות – על היעדרות זו, לא תמיד יעמידו לדין. העונש המשמעתי לעיתים יוטל על ידי מפקדי היחידה שבה משרת החייל.

*נפקדות מעל 24 שעות – השיפוט בגין עבירה זו, עשוי להתבצע ביחידתו של החייל שנפקד, תוך התייחסות ממשית לזמן שהוא נפקד, מעל 24 שעות ועד 21 ימים. כמובן שבהתאם למספר הימים שבהם נפקד החייל, יינתן העונש.

*עריקות משירות סדיר – ברגע שחייל נפקד מעל 21 ימים, אזי סטטוס הנפקד הופך "לעריק". בשלב זה, תוכל הפרקליטות הצבאית להגיש כתב אישום נגד העריק והעונש כמובן יהיה חמור יותר מהעונש החל על נפקדות.

הערכאה הדנה בעבירה של עריקות:

חוק השירות הינו החוק המסדיר והמקנה את הסמכויות למערכת המשפט הצבאית, שמורכבת מבתי הדין הצבאיים המחוזיים, אשר מעליהם קיים בית הדין הצבאי לערעורים. ככלל, הליך השפיטה הצבאית מחולק לשניים:

הראשון הוא הדין המשמעתי. כאמור, כל עבירות המשמעת הקלות, יידונו בתוך יחידתו של החייל, שבה ניתן לבצע הליך שיפוט מהיר ומתן ענישה בהתאם.

השני, הוא הדין הפלילי. כאשר חייל עובר עבירה פלילית–צבאית, הוא יעמוד לדין פלילי בבית הדין הצבאי.

לסיכום:

המערכת המשפטית הצבאית, היא מערכת עצמאית וייחודית, שיש לה מאפיינים רבים של מערכת צבאית, על כל היבטיה. עבירת העריקות היא מסוג העבירות שנלוות ומאופיינות במסגרת צבאית. לכן, הדין הניתן על ביצועה של העבירה, הוא במסגרת צבאית מול ערכאה צבאית. עבירת העריקות הינה עבירה חמורה, הטומנת בחובה השלכות קשות על עתידו של העריק. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין צבאי, בכל הקשור לדיני הצבא.

השאר תגובה

דילוג לתוכן