השלב הראשוני בהליך הפלילי, נפתח בחקירת המשטרה. חקירה המשטרה יכולה להתחיל בעקבות תלונה כנגד אדם, או מתוך חשד שהתעורר בדבר ביצוע עבירה פלילית. בסיום החקירה ולאחר העברת חומרי החקירה לתביעה או הפרקליטות, ייבחן על ידי אחד מאותם גופים, האם מתקיימות עילות מספקות וכן האם יש ראיות להגשת כתב אישום כנגד חשוד. לאחר הגשת כתב אישום, עומדת בפני הנאשם, האפשרות להגשת בקשה לעיכוב הליכים.
אך נשאלות השאלות: מהו עיכוב הליכים במשפט הפלילי? מתי יוכל נאשם להגיש בקשה בדבר עיכוב הליכים? באילו מקרים ניתן יהיה להגיש בקשה לעיכוב ההליכים? למי מוגשת הבקשה? האם ניתן לבטל הליך פלילי?
על שאלות אלו ועל רבות אחרות, נענה במאמר המובא לפניכם/ן, קוראים/ות. נבקש לעיר כי אין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ והתקשרות עם עורך דין מומחה בתחום הפלילי.
מהו החוק המנחה בהליך הפלילי?
חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב–1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), מסדיר את הדין באשר לניהול ההליך הפלילי, הן מצד התובעים (המדינה) והן מצד הנאשמים. לצד חוק סדר הדין הפלילי, קיים גם חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים), התשנ"ו–1996, המסדיר את הדין באשר לניהול הליכי מעצרים של חשודים ונאשמים. דין נוסף, בא לידי ביטוי בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), המסדירה את הדין באשר לדיני החיפוש.
מהו עיכוב הליכים?
סמכות עיכוב הליכים, קבועה בסעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי ונתונה ליועץ המשפטי לממשלה. בקשה לעיכוב הליכים, הינה בקשה המוגשת על ידי הנאשם באמצעות סנגורו או בצורה עצמאית, אשר במסגרתה מבוקש לעכב את ההליכים שנפתחו כנגד הנאשם. על הבקשה להיות מפורטת בהסברים ונימוקים, בדבר קיום עילות לעיכוב ההליכים. חוק סדר הדין הפלילי, מסדיר את האפשרות להגיש בקשה לעיכוב הליכים, כאשר הוגש נגד נאשם כתב אישום ובטרם הוכרע הדין על ידי בית המשפט. קבלת בקשה לעיכוב הליכים, כשמה כן היא – הפסקת ההליך הפלילי נגד הנאשם.
מהי חשיבותו של עיכוב ההליכים?
עיכוב הליכים, משמעו כי כל ההליך הפלילי המתנהל כנגד נאשם, מוקפא. למעשה, עיכוב ההליכים יכול להטיב עם הנאשם ולפעמים אף יכול להשפיע באופן ניכר על קיום ההליך הפלילי בעניינו של נאשם.
כיצד מתבצעת הבקשה לעיכוב הליכים?
תחילה, יבדוק סנגורו של הנאשם, את מכלול הסיבות העשויות להצדיק הכנת בקשה לעיכוב הליכים וכן לקבלת אישורה. כל זאת, תוך בחינת העילות שבגינן ניתן להגיש את הבקשה לעיכוב. על הטעמים לבקשה לעיכוב הליכים, נעסוק בהמשך המאמר. לאחר הכנת הבקשה, על הסניגור להגישה ליועץ המשפטי לממשלה. האחרון, יקבל גם את המלצת התביעה או הפרקליטות אשר מנהלת את התיק הפלילי בבית המשפט. יש לציין, כי אל הבקשה לעיכוב הליכים, מצורפים כלל המסמכים שבהם עילות וטעמים המצדיקים אותה.
מהם הטעמים לבקשה לעיכוב הליכים?
ישנם מספר סיבות שבגינן ניתן יהיה לפנות בבקשה לעיכוב הליכים. נציג מספר סיבות לדוגמא: נסיבות אישיות – פירוט זה יהווה היעדר עניין לציבור בגין העמדה לדין.
היעדר עבר פלילי – ואז, רצוי שלבקשה יצורף תדפיס רישום פלילי עדכני.
חלוף הזמן מביצוע העבירה – בנסיבות מסוימות, חלוף הזמן יכול לשמש כעילה או כטעם סביר לעיכוב הליכים.
שיקול תדמיתי – עיוות הדין, טענת הפליה בין נאשמים.
מהו הדין במקרה של קבלת בקשת עיכוב ההליכים?
במידה והיועץ המשפטי לממשלה ראה לנכון לקבל את הבקשה לעיכוב הליכים, תתלווה לה אזהרה, כי יישקל חידוש הליכים, במידה שבתקופה הקבועה בחוק, תוצגנה ראיות לכאורה, שלפיהן הנאשם ביצע עבירה נוספת. חשוב להעיר כי בקשה יכולה להתקבל גם כאשר נלווה לה תנאי – כלומר, הבקשה לעיכוב הליכים תתקבל בתנאים מסוימים, כמו עמידה בפיקוח של קצין מבחן או התחייבות ועוד.
מהו הדין במקרה שלא התקבלה הבקשה לעיכוב?
במקרה בו דחה היועץ המשפטי את הבקשה לעיכוב הליכים, יימשך ההליך הפלילי כסדרו.
האם יכול היועץ המשפטי לחדש את ההליכים כנגד הנאשם, לאחר שהורה על עיכוב הליכים?
התשובה חיובית. לאחר שעוכבו ההליכים כנגד נאשם, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בהודעה בכתב ולחדש את ההליכים. זאת תוך התחשבות בזמן שעבר מיום העיכוב: בעבירות מסוג פשע (עבירה שעונשה משלוש שנים עד מאסר עולם) – חמש שנים מיום עיכוב ההליכים. בעבירות מסוג עוון (עבירה שעונשה משלושה חודשים עד שלוש שנים) – שנה מיום עיכוב ההליכים. בעבירות מסוג חטא (עבירה שעונשה עומד על תקופה של עד שלושה חודשי מאסר) – לא ניתן לחדש הליכים!
