מהי וועדת שחרורים?

עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים

לכל אסיר, למעט אסירים השפוטים למאסר עולם, יש זכות שעניינם ייבחן ע"י וועדת שחרורים לצורך שחרורם ממאסר בכלא, לאחר ריצוי שני שליש מתקופת המאסר. ככל שוועדת השחרורים הורתה על קיצור שליש מתקופת המאסר, הרי שאז האסיר ישוחרר – על תנאי. אך מהי למעשה וועדת שחרורים? מהן סמכויותיה ומה עליה לשקול בעת דיון בעניין קציבת עונש? על כך, במאמר שלהלן.

מהו שחרור על תנאי?

חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001 (להלן: "החוק"), הוא אשר מסדיר את הסמכות לאפשר שחרור מוקדם של אסירים לאחר ריצוי שני שליש ממאסרם. החוק קובע כי ככל שהוטל על אסיר מאסר בפועל, לתקופה שנעה בין שלושה לששה חודשים, הוא יכול להשתחרר בהחלטה של נציב שירות בתי הסוהר, ללא צורך בדיון בפני וועדת שחרורים.

עם זאת, כאשר מדובר על אסיר הנושא בעונש מאסר בפועל הגבוה משישה חודשים, אזי וועדת השחרורים רשאית לשחררו, לבקשת האסיר, משילוש תקופת מאסרו אך זאת בכפוף לשני תנאים. האחד הוא, שהאסיר "ראוי לשחרור" כלשון החוק (במסגרת בחינת השאלה, יש לבחון ערב רב של שיקולים כפי שיוסבר בהמשך), השני הוא, שאין חשש ששחרור האסיר יביא לפגיעה בביטחון הציבור.

ככל שמדובר באסיר שמרצה כבר 25 שנות מאסר, אזי יכולה וועדת שחרורים מיוחדת (כזו שמורכבת מהרכב מורחב ובכיר יותר), להורות על שחרור האסיר על תנאי למשך יתרת תקופת מאסרו, אפילו אם הוא טרם ריצה שני שליש מעונשו. גם אז יהיה על הוועדה לבחון את קיומם של שני התנאים שהוצגו לעיל. אגב, יוער שהדין המוזכר, רלוונטי גם למקרים שבהם מדובר באסיר המרצה מאסר עולם, אך ורק אם עונשו נקצב (דהיינו, הומתק לתקופה קבועה).

מהו פרק הזמן לשחרור על תנאי?

סעיף 8 לחוק קובע, כי חישוב תקופת המאסר תיקח בחשבון את כל תקופת המאסר אותה אמור לרצות האסיר (למשל, במקרים שבהם האסיר מרצה מאסרים מצטברים בשל מספר עבירות). עם זאת, ככל שהאסיר שוחרר בעבר על תנאי והוחזר לכלא, אזי התקופה שנותרה לו לריצוי המאסר לא תיחשב. בנוסף, ככל שמדובר בקטין, או בעל מגבלות נפשיות שהחל את מאסרו במעון נעול, התקופה שאותה ריצה אותו אדם במסגרת המעון הנעול, תילקח גם היא בחשבון.

מהי וועדת שחרורים?

ישנה וועדת שחרורים רגילה, וועדת שחרורים מיוחדת. ועדת שחרורים רגילה מורכת משופט, שני נציגים מטעם משרד המשפטים (לרוב קרימינולוג או פסיכולוג או עובד סוציאלי) וכן קצין מטעם שירות בתי הסוהר. חברי הוועדה ממונים לתקופה של שנתיים. וועדת שחרורים מיוחדת מורכבת משופט שמכהן או שכיהן בעברו לכל הפחות, כשופט בבית המשפט המחוזי, שופט רגיל (כלומר מי שהיה בעברו שופט בבית משפט השלום או כזה שעודנו מכהן), ממונה מטעם מחלקת החנינות במשרד המשפטים ונציג נוסף ממשרד המשפטים בעל 10 שנות ניסיון בתחום. כאמור, תפקידה של וועדת השחרורים היא לדון בעניינם של אסירים המבקשים להשתחרר על תנאי, עם ריצוי שני שליש ממאסרם. וועדת שחרורים מיוחדת עוסקת בשחרור ממאסר על תנאי בעבירות חמורות כפי שהוסבר לעיל.

מה וועדת שחרורים יכולה לשקול במסגרת דיון בפניה?

וועדת השחרורים היא וועדה הנושאת עמה סמכויות שיפוטיות לכל דבר ועניין ולכן כפועל יוצא, הרי שעליה לפעול על פי חוק. החוק קובע מספר רב של נושאים ושיקולים, שהוועדה רשאית לשקול במסגרת בקשה שמוגשת לה לשחרור ממאסר על תנאי. לדוגמא: התנהגותו של האסיר בין כותלי הכלא, העבירה שאותה עבר האסיר (ככל שמדובר בעונש אכזרי הנטייה תהיה להימנע משחרור), האם קיימים תיקים התלויים ועומדים נגד האסיר בגין מקרים אחרים, החלטות קודמות שניתנו בעניין האסיר ע"י הוועדה, שיקומו של האסיר במסגרת בית הסוהר (לדוגמא, האם נגמל מהתמכרות כלשהי במהלך שהייתו במאסר ועוד), עניינים אישיים הנוגעים לאסיר (ילדים, אישה, גיל הילדים), אפשרות השיקום של האסיר (בין היתר הוועדה תקבל חוות דעת בנושא) ועוד נושאים רבים ומגוונים.

האם אפשר לערער על החלטת וועדת שחרורים?

התשובה חיובית. כאמור, וועדת שחרורים היא ועדה המחזיקה בסמכויות שיפוט והיא עפ"י חוק, טריבונל מעין שיפוטי. לכן, אסיר שנפגע לשיטתו מהחלטותיה, רשאי להגיש ערעור. עם זאת, בשונה מהליכים משפטיים רגילים, ערעור על החלטות וועדת שחרורים מוגש באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים (דהיינו- בית המשפט מחוזי במחוז בו נמצא בית הכלא הרלוונטי). בית המשפט יכול לאשר את החלטת הוועדה, להחזיר את הדיון לוועדה, או לחלופין לבטל כליל את החלטת הוועדה.

לסיכום:

שחרור על תנאי ממאסר הוא נושא מורכב, המצריך ידע רב והכרת הדין הרלוונטי. לכן, ככל שמתקרבת האפשרות להורות על שחרור על תנאי עקב ריצוי שני שליש מהמאסר, רצוי מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי.

השאר תגובה

דילוג לתוכן