מהו שימוע פלילי?

שימוע פלילי

ההליך הפלילי נפתח, ברגע שבו המשטרה מתחילה בחקירה אודות אירוע פלילי. חקירה פלילית יכולה להסתיים ללא כלום. מאידך, החקירה הפלילית יכולה להסתיים בהעברת חומר החקירה שנאסף עם המלצות המשטרה, לתביעה או לפרקליטות, להגיש כתב אישום נגד חשוד מסוים.

בשלב זה, עומדת לחשוד שעתיד להיות מוגש נגדו כתב אישום, זכות לשימוע פלילי. מהי זכות זו ומה כדאי לדעת עליה? על כך, במאמר שלהלן.

מהו שימוע?

האחריות על ביצועה וקיומה של חקירה פלילית, מוטלת על המשטרה. עם סיום החקירה הפלילית, ניתן לפעול במספר דרכים: ניתן לסגור את התיק מכוח עילות שונות ומגוונות, או להעביר את כל חומר הראיות שנאסף בגין העבירה כלפי חשוד או מספר חשודים, לידי תובע משטרתי (בעבירות מוגדרות) או לחלופין, לידי פרקליטות המחוז (בעבירות מוגדרות).

עם העברת חומרי החקירה, קובע "חוק סדר הדין הפלילי" [נוסח משולב], התשמ"א-1982, כי על התביעה או הפרקליטות, ליידע את החשוד שייתכן ויוגש נגדו כתב אישום וכי התיק הועבר לידי תובע. במידה ומדובר בעבירה מסוג פשע (כלומר, עבירה שהעונש בגינה עולה על 3 שנות מאסר), אזי במסגרת ההודעה על העברת חומר החקירה, יש ליידע את החשוד, כי בתוך 30 ימים מהיום בו קיבל את המכתב, זכותו לשלוח בדואר בקשה בכתב, להימנע מהגשת כתב אישום נגדו (כלומר, מכתב הכולל את הסיבות לפיהן יש להימנע מהגשת כתב אישום).

"השימוע הפלילי". הוראה זו קבועה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. סעיף זה מחייב את התביעה או הפרקליטות, לתת לאדם שעתיד להיות מוגש נגדו כתב אישום – זכות טיעון בפני הגוף התובע. עם זאת, זכות השימוע הפלילי היא זכות מוגבלת, באופן הבא:

* זכות השימוע ניתנת רק למי שעתיד להיות מואשם בעבירת פשע.

* בנוסף, היא רלוונטית בנסיבות שבהן החשוד אינו נמצא מאחורי סורג ובריח (כך קובע סעיף 60א(ז) לחוק סדר הדין הפלילי).

* בנוסף, היא רלוונטית במידה וטרם הוגש כתב אישום.

יש לציין, כי בסמכות פרקליט לסטות מהכלל הקבוע בסעיף 60א ולהימנע מעריכת שימוע בנסיבות מיוחדות ולמעשה, להגיש כתב אישום עוד בטרם הסתיים מניין 30 הימים מיום ההודעה על העברת "חומר החקירה".

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי אומנם קובע, כי על החשוד לפנות לתביעה או לפרקליטות בכתב. אך למעשה, שימוע פלילי לעיתים נערך גם בעל פה. כלומר, החשוד מוזמן למשרדי התביעה יחד עם סנגורו, לשם הצגת טיעונים בעל פה. עם זאת, זכות זו בדרך כלל נשמרת בעבירות בעלות הד תקשורתי וכן כאשר החשוד הוא איש ציבור.

האם חשוד יכול לעיין בחומר החקירה לפני שימוע?

הזכות לעיון בחומר של חקירה פלילית ניתנת לחשוד, רק ברגע שבו מוגש כתב האישום, כך קובע סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. כאשר נערך שימוע, הוא נערך עוד לפני שמוגש כתב אישום. כך שלחשוד אין עדיין זכות "חוקית" לעיין בחומר החקירה בעניינו.

עם זאת, כדי לקיים שימוע הוגן, יש לאפשר לחשוד להתכונן ולעיין בחומר החקירה בעניינו, לכל הפחות באופן חלקי. אכן, זו גם הייתה עמדת בתי המשפט ואף עמדתו של בית המשפט העליון, אך הזכות לעיין בחומר החקירה שמורה לשיקול דעתו של הפרקליט הממונה, שלרוב מאפשר לחשודים לעיין בחומר החקירה לקראת שימוע. אך כאמור, כל מקרה נבחן לגופו.

מהם היתרונות והחסרונות בשימוע?

לשימוע פלילי יש יתרונות וחסרונות. מבחינת יתרונות, אין ספק שמדובר בהליך שמאפשר לחשוד שעתיד להיות מוגש נגדו כתב אישום, הזדמנות נוספת לשכנע את התביעה או הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום. במסגרת השימוע, ניתן גם להציג לתביעה טעמים אישיים, כגון: מצב בריאותי, מצב כלכלי, מצב משפחתי, שלאורם מתבקש להימנע מהגשת כתב אישום. טעמים אישיים כגון אלו, אפשר להציג במסגרת שימוע. אך טעמים אישיים לא יהיו רלוונטיים במסגרת ההליך הפלילי לצורך בירור האשמה (אלא הם יהיו רלוונטיים רק בשלב גזר הדין), כך שזהו יתרון נוסף.

מבחינת החסרונות, נראה כי החיסרון המהותי ביותר במסגרת השימוע, הוא "חשיפת הקלפים בפני התביעה". הכלל במשפט פלילי הוא: נאשם אינו חייב ליידע את התביעה בנוגע לראיות המצויות בידו, למעט "חוות דעת של מומחים". כלומר, לנאשם בהליך פלילי שמורה תמיד זכות ההפתעה. לכן, בהליך שימוע, לעיתים הנאשם חושף את קלפיו כדי לשכנע את הפרקליטות ובאמצעות כך, מכין לכאורה את הפרקליט, לקראת הטענות שתעלינה בהליך הפלילי, במידה ויתקיים.

אנו סבורים כי במידה והוזמנתם לשימוע, חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין פלילי מיומן ובעל ניסיון וכן להיות מיוצגים על ידו. השאלה האם כדאי בכלל לגשת לשימוע או לאו, נגזרת מנסיבות העניין ולכן לייעוץ המשפטי בשלב זה, יש משמעות אקוטית.

השאר תגובה

דילוג לתוכן